הטייסים מהקריה נוחתים בגן יבנה
קבוצת רוכשים של טייסים ואנשי הייטק שהתמודדה בעבר במכרז דרום הקריה תתמודד במכרז של מינהל מקרקעי ישראל ל־62 קוטג'ים בגן יבנה. מחיר הדירות יהיה 1.45–1.55 מיליון שקל
דותן לוי 10:3214.10.10
קבוצת רוכשים המורכבת מ־62 טייסים ואנשי הייטק תתמודד במכרז של מינהל מקרקעי ישראל ל־62 קוטג'ים בגן יבנה, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר במכרז לבתים דו־משפחתיים בשטח של 160 מ"ר על קרקע בשטח 350 מ"ר אשר צפוי להיסגר ב־24 באוקטובר. מארגני הקבוצה הם יאיר מורט, ממקימי מינהלת המגורים בצה"ל, ומוטי פלד אשר עמד בראש "קבוצת הטייסים" שהתמודדה במכרז המינהל בדרום הקריה.
המודל החדש שהרכיבו המארגנים נקרא "קבוצת רוכשים הפוכה", ובניגוד למודל קבוצת הרכישה המקובל, כאן קבוצת הרוכשים אינה מתמודדת על הטבות המס, אלא נהנית אך ורק מכוח המיקוח של קבוצת רכישה גדולה. לפי המודל, רק לאחר התארגנות הרוכשים נבחר קבלן ביצוע שמולו נחתמים חוזים, והוא זה שניגש למכרז. כמו כן, בניגוד לקבוצת רכישה, לרוכשים מובטח מחיר בית וערבות חוק מכר בדומה לרכישת דירה מקבלן.
לדברי פלד, הרוכשים אינם יודעים את המחיר שיוצע על הקרקע ולכן נקבע לרוכשים טווח מחירים של 1.45–1.55 מיליון שקל לדירה כדי לשמור על עמימות הההצעה הסופית במכרז.
את קבוצת הרוכשים מייצגים עורכי הדין רענן בלטנר ועזר אברהמי.
לצפייה בכתבה באתר לחץ כאן
לא עברו סלקציה במועדון – ויפוצו ב-40 אלף שקל
יסמין גואטה
13.06.2012 07:09
מועדון קינזי בר ובעליו ישלמו 40 אלף שקל פיצוי לשני צעירים שטענו כי המארחת לא הכניסה אותם למועדון "ממניעים פסולים וגזעניים בשל חזותם המזרחית" – קבעה השופטת יעל בלכר מביהמ"ש שלום בראשון לציון.
טענת התובעים, לפני כשנתיים לא הסכימה המארחת להכניסם בטענה ש"שבשעה זו לא ניתן להיכנס אלא באמצעות שליחת מסרון למארח". עם זאת, לטענתם, בעת שהמתינו הוכנסו בליינים בעלי "עור בהיר או חזות אשכנזית" ללא הזמנה או שליחת מסרון. הצעירים תבעו באמצעות עו"ד עזר אברהמי ממשרד בר-אל, בלטנר, אברהמי ושות'. המועדון ובעליו טענו להגנתם כי "במועדון מבלים בכל ימות השבוע בני עדות שונות" וציינו כי האירוע התרחש כשהמועדון היה עמוס.
לצפייה בכתבה באתר לחץ כאן
שכר חנות בקניון ריק – ויפוצה ב-100 אלף שקל
שוכר חתם על הסכם לפתיחת חנות ב"רחובות ההולנדית", אולם הקניון לא היה מוכן למסחר תקין. בית משפט השלום קבע כי מדובר בהפרה יסודית של הסכם השכירות, וחייב את המשכיר בפיצויים
עו"ד עזר אברהמי 12:58 24.04.16
שוכר חתם על הסכם לפתיחת חנות ב"רחובות ההולנדית", אולם הקניון לא היה מוכן למסחר תקין.
יוני 2012 נחתם הסכם בין השוכר לבין בעליו של מרכז מסחרי "רחובות ההולנדית". לפי ההסכם, התחייב הבעלים למסור לשוכר את החנות עד אוגוסט, ואילו השוכר התחייב לפתוח את החנות לקהל, ולשלם שכירות ודמי ניהול החל מספטמבר באותה שנה.
במרץ 2014 הגיש השוכר תביעה בבית משפט השלום ברחובות, בה טען כי בפועל קיבל את החנות רק באפריל 2013, ובעקבות עבודות התאמה שנאלץ לבצע – הוא פתח את החנות רק ביוני אותה שנה – כלומר כמעט שנה אחרי המועד המקורי.
השוכר סיפר שהוא עזב את עבודתו, כדי לפתוח חנות ממתקים באותו מרכז. הוא נטל הלוואה של 60 אלף שקל והשקיע את כל מרצו בחנות. אולם שום דבר לא הלך – החנות גם לא הייתה מוכנה בזמן שהוסכם בהסכם, וכשלבסוף נכנס אליה, התחוור לו שהקניון כלל לא ערוך לקליטת לקוחות. מלבדו היו פתוחות רק עוד שתי חנויות, וכל הקניון היה בשיפוצים – אפילו שירותים מסודרים לא היו בו.
דברי השוכר, הוא הסכים לספוג את המצב במשך שלושה חודשים, שלאחריהם פנה אל הבעלים וביקש לבטל את החוזה, וזה הסכים בתנאי שיחתום על מסמך לפיו הוא מתחייב שלא יתבע אותו.
הוא המשיך וסיפר כי פנה לעורך דין, שהסב את תשומת לבו לכך שלמעשה נעשתה הפרה יסודית של ההסכם, גם משום שהיה איחור במסירת החנות, וגם היות שבפועל הקניון לא מאפשר את הפעלת החנות.
השוכר ביקש פיצויים הגין הפסדי השכר עבור העבודה ממנה התפטר, עבור ההלוואה שנטל בסך 60 אלף שקל לפתיחת החנות, ועבור השכירות ששילם עד כה.
הנתבע – בעלי הקניון – טען כי השוכר הוא שניהל את עבודות ההתאמה בעצלתיים, וגרם לעיכוב במסירת החנות. עוד נטען כי השוכר לא הצליח להפעיל את החנות, ומשנחל הפסדים כלכליים – נטש אותה.
עצם העובדה שהשוכר חתם על ההסכם, הבהיר השופט, מעידה שהוא קרא אותו וידע מה המשמעות שלו. ברגע שהשוכר הסכים לקבל את האיחור במתן החזקה בחנות, ואף נותר בה במשך שלושה חודשים לאחר מכן, ביצע בה התאמות וניסה לעבוד – משמעותה שמבחינתו החוזה היה בתוקף.
מאידך, כיוון שהוכח כי מלבד שתי חנויות נוספות הקניון היה ריק ולא עברו בו לקוחות, הרי שהבעלים לא עמד בהתחייבותו. השופט הסביר כי האדם הסביר לא היה מתקשר בהסכם שכירות להפעלת חנות בקניון אילו היה מתאר לעצמו שהקניון אינו מאפשר מסחר תקין. הפרה זו, קבע השופט, היא הפרה יסודית המזכה את השוכר בזכות לבטל את ההסכם.
לאור האמור פסק השופט באוגמט כי השוכר פטור ממילוי התחייבויותיו העתידיות לפי ההסכם, ואף זכאי לפיצוי והשבה בסך 112,500 שקל. פיצוי זה ניתן עבור תשלומי השכירות ששילם, ההלוואה שנטל לביצוע ההתאמה בחנות, והפסדי השכר ממקום עבודתו הקודם.
כמו כן, הבעלים חויב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהיקף עשרת אלפים שקל.
מאמר שפורסם בעיתונות לצפייה בכתבה באתר לחץ כאן
מכר את הבית לבנו וישלם דמי תיווך. מדוע?
אדם שנאלץ למכור את ביתו ביבנה כדי לשלם חובות פנה לסוכנות תיווך, אולם לאחר שבנו הצליח להשיג את הכסף לרכישת הבית, הוא ביטל את הסכם הבלעדיות עליו חתם. בימ"ש השלום קבע לאחרונה כי על האב ובנו לפצות את הסוכנות על הפרת ההסכם בכ-72 אלף שקל.
עו"ד עזר אברהמי
כדי להשיב חובות שצבר, נאלץ האב למכור את ביתו ביבנה, בו גרו בנו ומשפחתו. הבן, שרצה לרכוש את הדירה, הפעיל מכבש לחצים על אביו כדי שיפחית את הסכום שביקש, אולם האב הסביר שסכום נמוך מ-1.8 מיליון שקל לא יכסה את חובותיו.
משכך פנה האב לסוכנות תיווך של אנגלו סכסון באזור יבנה, וחתם עמה על הסכם בלעדיות לחמישה חודשים לפיו במידה שהבית יימכר הוא ישלם 2% עמלה מהמכירה. נקבע גם שאם בתקופת הבלעדיות הדירה תימכר לא דרך הסוכנות, האב יפצה אותה ב-4% משווי המכירה.
תוך פחות מחודש נמצאה קונה פוטנציאלית, והצדדים הגיעו להסכמה עקרונית לפיה הבית יימכר בתמורה ל-1.75 מיליון שקל. אולם תוך פחות משבוע האב התקשר לסוכנות ואמר כי הוא החליט להעלות את המחיר ל-1.9, ובהמשך אף מסר שאינו מעוניין למכור את הבית. בתגובה לכך שלחה לו הסוכנות מכתב תזכורת לגבי הפיצוי עבור מכירת הבית שלא דרכה.
האב השיב כי הבית נמכר בסוף לבנו, ומאחר שהסוכנות ידע כי זה עשוי לקרות, הוא לא חייב בפיצוי.
בינואר 2015 הגישה הסוכנות תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה נגד האב ובנו. לטענתה היא לא עודכנה בדבר האפשרות שהבית יימכר לבן, ואם הייתה יודעת על כך היא לא הייתה לוקחת על עצמה את השיווק שלו ופועלת באינטנסיביות שפעלה לפרסם אותו.
מעבר לכך היא הדגישה שהבן היה מעורב בכל התהליך של מציאת הקונה הפוטנציאלי, ועליו לפצות אותה יחד עם האב בשל הפרת החוזה.
האב והבן טענו שהסוכנות הסכימה במפורש למצב בו היא לא תקבל דמי תיווך אם הבן ישיג את הכסף לרכישת הדירה.
בסך הכל תמריץ
השופטת הבכירה ניצה מימון- שעשוע התרשמה כי בשלב שבו האב נקשר עם הסוכנות, האפשרות של מכירת הבית או העברתו לבן לא עמדה על הפרק. אם אפשרות כזו הייתה קיימת, האב היה צריך להכניס אותה להסכם.
מעבר לכך לדעתה בכלל לא סביר שהסוכנות הייתה מסכימה להתקשר בהסכם כזה, כי הייתה מבינה שמציאת קונה רציני תהיה בסך הכל תמריץ לסגירת עסקה בין האב לבנו, תוך השארת הסוכנות בחוץ, כפי שקרה. עולה שלמעשה הבן פעל מאחורי הקלעים כדי להשיג מימון לבית, ונראה שבאמצעות ההצעה הקונקרטית לקנייה, הוא הצליח לגייס מהורי אשתו כסף לקניית הבית, והפעיל לחץ על אביו שלא למכור אותו לאחרים.
פעולות אלו, קבעה השופטת, נעשו בחוסר תום לב ומנעו מהסוכנות להיות הגורם היעיל כשהנתבעים פעלו מאחורי גבה והסתירו ממנה עובדות רלוונטיות בנוגע לכוונותיהם. לכן קבעה השופטת מימון-שעשוע, גם הבן אחראי בפיצוי, אף על פי אף שהוא עצמו לא חתם על ההסכם מול הסוכנות.
כך ובשל נכונות הסוכנות לקבל רק את סכום העמלה ולוותר על סכום הפיצוי, נפסק כי הנתבעים ישלמו לה 71,890 שקל, אליהם יצורפו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10 אלף שקל.
מאמר שפורסם בעיתונות לצפייה בכתבה באתר לחץ כאן